9/30/2011
מחיצות טבעיות - אנושיות
יחסים שונים בין הטבעי לאנושי ביצירת קירות ומחיצות.
שילובים מגוונים בין קונסטרוקציה למילוי, אשר לעיתים אין ביניהם הבדל.
הקונסטרוקציה לרוב אנושית, עמודי בטון או מקלות עץ וביניהם חוטי טייל או זרדים, אליהם מחובר המילוי.
המילויים, היוצרים את אטימות המחיצה, משתנים, לבני בריק, זרדים קוצניים או ענפים סדורים בשורה, בגדים שנשכחו והתבלו או כורי עכביש.
פושקר, צ'אנדיגר 2011
טכניקת בנייה : חגורת בטון
בלוקים או לבנים , שני החומרים משמשים לאותה מטרה
בהדמיה ניתן לראות את תהליך הבנייה :
בשלב ראשון : בונים את הקיר מלבנים עד לגובה סוף הפתחים , בניגוד לקיר בלוקים בארץ
בשלב השני : יוצקים בטון בתוך תבנית מעץ שיושבת על הקירות מסביב למבנה כך הם יוצרים אלמנט שנקרא " חגורה בטון "
האלמנט הזה משמש כרצועת בטון שיודעת להחזיק את הקירות יחד ולייצב את המבנה , גם כן לסגור את הפתחים מהצד העליון
ולאפשר בנייה יציבה לגובהה
בשלב השלישי : בונים עוד לבנים עד הגובה הרצוי של התקרה ולפי השימוש של המבנה
בשלב הרביעי : יוצקים את הגג , מכסה או מגן משמש והגשם
9/29/2011
טכניקת בנייה : חלונות
יצירת פתחים בתוך קיר מבקשת מחשבה על דרך לתמוך את הלבנים שנמצאים בחלק העליון של הפתח
במקרה הזה , שמו שני פרופילי L (פונים אחד לשני) מפלדה שרצות לאורך כל הפתח , אשר המפתח בניהם הוא באורך הלבינה או בעובי הקיר.
בנו עמוד מלבנים באמצע הפתח על מנת להקטין את הפתחים ולמנוע את הכיפוף של הפלדה ולייצב את הקיר
בחתך אפשר לראות את הלבינה איך יושבת בין שני הפרופילים , בעצם הלבינה מחברת את שני הפרופילים
ומייצרים יחד קורה שיכולה לשאת את המשקל שמעליה.
בחזית אפשר לראות את פרופיל הפלדה לאורך כל הפתח.
טכניקת בנייה : אוהל
אוהל, מורכב בעצם משני קירות שנשענים אחד על השני ומקושרים במקלות במבוק וחבלים
הקונסטרוקציה בנויה מחבילה של מקלות במבוק מה שעושה מהם יותר חזקים יחד , שקשרו אותם בחבלים יחד עם המילוי של העלים היבשים
משרביה
בניגוד לשיטות הנפוצות יותר כמו יציקת חומר (לרוב בטון) לתבניות או יצירת משרביות מעץ והוספתם למבנה כשהן מוכנות, בשיטה המסורתית שלהלן מייצרים את המשרביה כחלק מהמבנה.
בונים קיר מחומר ומסמנים עליו גריד אורתוגונלי
לצורך תמיכה בונים קיר לבנים זמני מאחור
גורעים חומר וכך לאט לאט מייצרים את פתחי המשרבייה
לאחר גימור קל (שיוף וניקוי השאריות) - מוכן
משחיז כלים
כלי שמשמש לגירוד השאריות השרופות מעל מחבט גדול
העובד משחיז את הכלי על אספלט הרחוב , מכוון שיש
בתוך האספלט אבנים שנחשפו עם הזמן
9/28/2011
9/26/2011
עוד קצת הימלאיה
מדפי כפכפים בחומת המקדש
דוגמה לספונטיות בשלב התכנון/הבניה, המראה שלפעמים הספונטניות היא לא בהכרח אילתור תוספת לקיים אלא בחשיבה מראש על הצרכים הספציפים ועל הפעולות השונות הנעשות במבנה ובמתן פתרונות פשוטים ואסתטיים תוך שילוב בין האלמנטים והפונקציות השונות
בתמונה: גיפ, הכפכפים של גיפ והסנדלים שלי
מי צריך חדר כשיש מרפסת?
המרפסת בבתים המסורתיים שבהרי ההימליה נדמית כחלק החשוב בבית, בה מארחים, ישנים, נחים, אורגים, אוכלים,.. פעולות כל כך טבעיות ובסיסיות אשר שם (עדיין) לא מויינו לפרטי וציבורי.
סגירת מרפסת
לא הצלחתי לברר אם זהו אלמנט עיצובי בלבד או שישנם סיבות נוספות לבנות קיר בצורה מיוחדת ויפה שכזאת
מקצועות \ סנדלר - אלכס נוסקוב
אי אפשר שלא להתייחס לסנדלרים ומצחצחי הנעליים הפזורים ברחבי הערים. הסנדלר המתואר בתמונה, בחר שלא לנדוד ברחבי העיר והתמקם בצל תחת עץ, שכעת מתפקד גם כחלון ראווה.פנצרייה - אלכס נוסקוב
במהלך השוטטות ברחובות צאנדיגאר, נתקלתי בפנצרייה מאולתרת לצידי הכביש. בעולם המודרני כבר אין שימוש בטכניקה המיושנת של מציאת חורים בגלגל באמצעות מים. הפנצרייה המאולתרת יכולה להוות המשך לדיון משבוע שעבר, אשר עסק בשאלה- מה הוא הבית המינימלי ומה הוא המרחב הנדרש לבן אדם כדי להתקיים ולהתפרנס. במקרה של הפנצרייה לאופניים מספיק מקור מים קטן לבדיקת החורים בפנימית ועץ לתליית הפנימיות לייבוש.מקצועות \ פוטר - אלכס נוסקוב
המקצוע הבא הוא פורטר. מקצוע זה נפוץ בתחנות הרכבת הרבות ברחבי הודו. הם לובשים מדים אדומים ועונדים לוחית זיהוי על יד ימינם.מקצועות \ המנקה אוזניים - אלכס נוסקוב
השבוע בחרתי להתמקד במקצועות, שאת חלקם אפשר לראות אולי רק בהודו. המעניין מבינהם, הוא מנקה האוזניים. את אנשי המקצוע הנ"ל אפשר לפגוש ברחובות הצרים של הרובע הטיבטי בעיר דלהיי. אפשר לזהותם לפי הכובע האדום וצמר הגפן מאחורי האוזניים.נבנה סביב העץ
משתי התמונות ברור שישנה סמביוזה מסויימת בין העץ למבנים מסביבו בסמטה, אך לא ברור האם הם נבנו מסביבו או שהשורשים הם אלו שחדרו והמבנים שופצו בהתאמה.מדרגות צפחה
הקיר לצד המדרגות גם הוא עשוי מהצפחה, ולצורך בינוי המדרגות, גרעו מהקיר וחשפו מדרגות המעידות על אופן בנייתם.טקס ארטי- פולחן הנהר לאלה גאנגה
הטקס כולל השטת מנחות של פרחים ונרות על פני המים בליווי שירה ייחודית.לצורך הפולחן קונים את ה"צלחת" עלים זו מועמסת בפרחים, קטורת וטבלית דליקה. את הצלחת מכינים משלושה שלים גדולים ושלושה קיסמים.
יופיו של הפגום (1)
אחד מעקרונות האסתטיקה לפי תורת הזן הינו וואבי-סאבי. וואבי הוא היופי שבפשטות, קווים פשוטים, לא מעובדים, צמצום הבעה, העדר עומס סימבולי, אי שלמויות קטנות. סאבי הוא האיכות של מה שעבר עליו הזמן, זקנה, בלאי, התיישנות, משהו שניכר בו סיפור חיים.
סיפור קצר מתוך כתבי סופר הזן נאצומה סוסקי (מאה 19):
בעל הבית לקח אותי לטיול בגן. שמתי לב שהשבילים שבין העצים היו מכוסים בטחבים. החמאתי לו על כך, ואמרתי שהשבילים עוטים, באופן מופלא, מראה של עתיקות. המארח ענה לי שהוא מתכוון להטיל על הגנן לסלק את כל הטחבים מהגן.*
בתמונה (צולמה ב- Old Fort, Delhi) - עמוד בודד עשוי מלאכת מחשבת מאבן חול אדומה, בחלקו התחתון ניכרים פגעי הזמן. ניגוד בין המחושב, העשוי בקפידה, מעשה ידי אדם והטבעי, שאינו ניתן לחיזוי או שליטה, לא פחות יפה.
*מתוך זן בודהיזם - פילוסופיה ואסתטיקה, יעקב רז, אוניברסיטה משודרת)
סיפור ניסויי עם האמת - פרק ב - גריד או מה למדנו בצ'אנדיגר
צ'אנדיגר מבוססת על גריד אורתוגונאלי, המחלק את העיר לסקטורים בגודל של 800X1200 מטרים.
לפי התכנון המקורי הסקטורים כמעט זהים (מלבד סקטור השלטון - מספר 1), במרכז כל סקטור איזור מסחרי קטן, בית ספר ושאר פונקציות ציבוריות המיועדות לענות על כל צרכי היום יום של התושבים.
אחוז השטחים הירוקים בעיר גבוה מאוד. בכל סקטור מפוזרים פארקים ירוקים. בשעות היום הפארקים יחסית מלאים וממלאים את יעודם. בלילה הפארקים סגורים.
בצ'אנדיגר אין שמות לשכונות ולרחובות. הסקטורים ממוספרים בסדר עולה לפי מיקומם הגיאוגרפי, הכבישים ממוספרים לפי מערכת היררכית:
V1 - שני כבישים ראשיים בינעירוניים, החוצים את העיר מצפון מערב לדרום מזרח.
V2 - כבישים ראשיים המקבילים לכבישי ה- V1.
V3 - כבישים ראשיים המאונכים לכבישי ה- V2.
V4 - כבישים פנימיים בתוך הסקטורים, מחברים בין שני כבישי V3.
V5 - כבישים פנימיים בתוך הסקטורים, מחברים בין שני כבישי V2.
V6 - כבישים פנימיים, מחברים בין כבישי V5 ו- V6 לבתי המגורים.
V7 - מדרכות ושבילים.
לכל כביש בצ'אנדיגר Frame Control - הגדרה מדויקת ומפורטת של מאפייני המבנים שצמודים לכביש - גובה מותר, חומרים, צורה ופרוגראמה.
המבנה הגבוה ביותר בצ'אנדיגר הינו ה- Secretariat שבסקטור 1; אחריו מבני התעסוקה שבהיקף החיצוני של סקטור 17 - קומת קרקע פלוס 7; ואחריהם כלל המבנים בעיר המוגבלים עד לקומת קרקע פלוס שלוש.
בצ'אנדיגר נהוג כי התושבים מרוצים מהעיר ומאורח החיים בה.
בגיל 18, לאחר סיום תיכון, מתחילים לימודים באוניברסיטה. לא נהוג לקחת חופש לפני הלימודים. להורים משקל משמעותי בבחירת המקצוע.
לא נהוג לעבור לגור מחוץ לבית ההורים לפני החתונה, אלא במקרה של עבודה זמנית במקום רחוק (כגון התמחות בדלהי/ אירופה) או מגורים במעונות של אוניברסיטה רחוקה.
לא נהוג שנשים מסתובבות בחוץ אחרי השעה 20:30.
נהוג שנשים בגיל 25 מתחתנות, ועוברות מבית ההורים לבית הבעל.
בנות שיש להן חבר, נוהגות לא לספר על כך להורים.
לא נהוג שנשים שותות אלכוהול.
עבור סטודנטיות המתגוררות ב- Architecture Collage Girls Hostel: כל בת מקבלת חדר פרטי המכיל מיטה, ארון, כיסא, מראה וארונית קטנה למוצרי טיפוח. שירותים ומקלחת משותפים נמצאים בקצה המסדרון (ארבעה בקומה).
החזרה המותרת בערב הינה 20:30.
כל יציאה וכניסה מרדת החשיכה ועד 20:30 מחייבת חתימה בספר, כולל ציון סיבת היציאה. עד השעה 20:30 הספר נשמר בידי השומר, אחרי שעה זו עובר לידי מנהלת ההוסטל. (קנס 100Rs.)
סיבת היציאה המופיעה בכל החתימות בספר הינה האזור המסחרי הסמוך להוסטל (market).
אין להוציא כלים מחדר האוכל. (קנס 50Rs.)
יש לפנות את כלי האוכל בסיום הארוחה. (קנס 100Rs.)
יש להחזיר את הכיסאות למקומם בסיום הארוחה (קנס 100Rs.)
אחרי השעה 21:30 השער ודלת הכניסה להוסטל ננעלים מבחוץ. אין יוצא ואין נכנס.
אסור לעשן או לשתות אלכוהול בתוך תחומי ההוסטל.
נהוג להגיע מההוסטל לאוניברסיטה בקטנוע או בריקשת אופניים (מחיר 15Rs.)
נהוג להגיע להוסטל אחרי הלימודים בסביבות השעה 18, משעה זו עד סביבות השעה 22 נהוג לצפות בטלוויזיה בחדר המשותף, בסביבות 20-21 נהוג לאכול בחדר האוכל הצמוד לחדר הטלוויזיה. בשעה 22 נהוג לפרוש לחדרים.
חדרים מוגבל מוקצה לסטודנטיות זרות. סטודנטיות זרות מתגוררות רק בחדרים אלו, בשום מקרה אין לחרוג ממכסת חדרים זו.
נסיעה על אופנוע מחייבת חבישת קסדה (אם כי חוק זה כמעט ולא נאכף). בנות עם שיער ארוך פטורות מחובה זו (יתכן כי גם בנים עם שיער ארוך ו/או סיקים).
לא נהוג ללכת באזורים שאינם מיועדים באופן מובהק להליכה.
לא נהוג לטפס מעל גדרות ומחסומים.
מרבית הסטודנטים המתגוררים בצ'אנדיגר עם הוריהם, מתכוונים להמשיך לגור בעיר.
בצ'אנדיגר לא נהוג לערער על אופן התנהלות העיר.
Subscribe to:
Posts (Atom)