שטח יחף

תכנון שטח משותף:

ביום הראשון בחווה לידע חקלאי בהלוואד כאשר הוצג בפנינו התרגיל, לתכנון ארבע כיתות לימוד בגודל של כ-15 מ"ר כל אחת, קבלנו כל חברי הסטודיו החלטה משותפת- לייצר פלטפורמה אחידה לארבעת כיתות הלימוד.

החלטה זו הובילה לתחימת אזור הפרויקט, חלוקת שטחים מסודרת בין הקבוצות, וקביעת מגבלות לכל מגרש. התוצר של תכנון זה היה התב"ע של הפרויקט.

לאחר דיונים רבים ומדידת השטח גובשה התוכנית הסופית שאפשרה את תחילת העבודה והנחת היתד הראשון.

התוכנית שורטטה ע"י טל תומר ורונן סרודי.

השטח המחבר בין המבנים זכה לכינוי השטח היחף, שטח המגדיר הפרדה מהקרקע ומאפשר הורדת הנעלים בכניסה למתחם הפרויקט, דבר חשוב מאוד בתרבות ההודית.

ביום האחרון בחווה הצטרפו לעבודה מתנדבים מהכפרים באזור ועזרו לנו לרצף את השטח היחף.

העבודה המשותפת הייתה לחוויה בלתי נשכחת ונדהמנו מהיעילות בה הדברים נעשו כאשר קיימת מטרה הברורה לשני הצדדים.

את שיתוף הפעולה בין הסטודנטים למתנדבים אפשר לראות בסרטון הקצר שהועלה לבלוג.

עיר, הגדרה של כמות, של אלמנטים שניתן למיין ולספור, או תוצר של חוויה, התנהלות. תגובה אנושית, לפרט הספור.

ביקור בצ'אנדיגר, עיר בירה בהודו, מוכרת, רשמית, בין לאומית, אך לא ניראת, לא מורגשת. קיים פער בין ההגדרה, השם והתואר, לבין הפיזיות של העיר, ההליכה, האוויר והאור שאופפים אותה.

חשיבות קנה המידה מובנת, היחס שבין המרחב הפתוח למרחב הבנוי, בין השטוח לגבוה, והירוק לאפור, בצ'אנדיגר הריק הוא הרוב, הפער הוא העיקר וכך גם המרחק. השיטוט בה הופך למסע בין יעדים.

בנייה באבן

בניית פלטפורמה מוגבהת מאבן (דיפון ומילוי)

- חפירת יסודות לדיפון בהיקף הפלטפורמה. רוחב 45 ס"מ, עומק 40 ס"מ (משתנה בהתאם לסוג הקרקע ועומק שכבת הסלע). את האדמה החפורה שומרים במרכז.

- יציקת בטון ראשונית (4 מלט, 4 אגרגט, 1 חול) בתחתית החפירה ע"מ ליישר את השטח. עובי כ-10 ס"מ. יישור היציקה בין כל שתי פינות של החפירה באמצעות שטיחמוס ומתיחת חוט בין הפינות לסימון עומק היציקה. במידה והחפירה בעומק לא אחיד, יציקת הבטון נעשית במדרגות.

- סימון גבולות הדיפון ביתדות וחוטים, כך שרוחב הדיפון 40 ס"מ.

- הנחת שכבה ראשונה של אבן בתוך החפירה. דגש על הצמדת האבנים לצידי החפירה ומילוי החלל באמצע באבנים בינוניות.
- מילוי הרווחים בבטון (5 מלט, 1 חול) ואבנים קטנות. ווידוא שהבטון נכנס לכל החללים הכלואים (באמצעות מים).

- קומה שנייה של אבן, לרוב מתחילה לעלות מעל פני הקרקע. הקפדה על בנייה בתוך גבולות הדיפון (כפי שמסומנים ע"י החוטים והיתדות). בחירת וסיתות הסלעים כך שהצדדים הישרים פונים כלפי חוץ ומעלה. גם מעל הקרקע, מיקום האבנים הגדולות בצמוד לצדדים ומילוי החלל באבנים קטנות יותר ובטון.

- יישור האבנים מתבצע מול חוט הסימון ובאמצעות אנך (אולימבו) מול קומות האבן הקודמות.

- סימון גובה מקסימאלי של הפלטפורמה באמצעות יתדות וחוטים.- קומה אחרונה של הפלטפורמה - הקפדה על אבנים ישרות וגדולות במיוחד, כך שאין מרווח בין השכבה הקדמית לאחורית והמשטח ישר יחסית.

- מילוי הרווחים בבטון בזהירות, ע"מ להימנע מללכלך את המשטח העליון.

- את החלל במרכז הדיפון ממלאים באדמה ושאריות אבנים.
- מעליהם שכבה נוספת של שאריות אבנים מסודרות לכיסוי מיושר יחסית של השטח.

- מספיגים במים ודוחסים את האדמה.
- מעל אפשר לטייח ולרצף.

בניית קיר אבן

- קיר לא יכול לעמוד במרכז הפלטפורמה וחייב להיות המשך ישיר של היסודות.
- בדומה לדיפון, גם הקיר מורכב משתי שכבות אבן. בניגוד לדיפון, בקיר יש להוסיף אבנים רוכבות (מחברות בין השכבה הקדמית לאחורית ). האבנים הרוכבות ממוקמות כל מטר גובה, במרחק של עד מטר זו מזו.
- טיפול בפני השטח. יש לבנות את הקיר בהתאם לסוג הגמר הרצוי - חיפוי טייח, אבנים חשופות בשורות אופקיות או אבנים חשופות בתפזורת.

- חיפוי טיח - פני השטח לא חשובים, אין בעיה עם נזילות בטון בחיבורים או הקפדה מיוחדת על גודל וצורת האבנים.
- אבנים חשופות - הקפדה על פני השטח של האבן, ובחירת/ סיתות האבנים כך שהחלק החשוף ישר יחסית. כמו כן, בעת מילוי הבטון ברווחים יש להקפיד שלא נוזל על האבן. את הרווחים החיצוניים בין האבנים ניתן למלא בחול רטוב ע"מ להגן מנזילות אלו.
- בכל יום יש להשקות את הקיר ע"מ לוודא ייבוש מיטבי של הבטון.

שילוב עמודים בקונסטרוקציית אבן

- ניתן לשלב עמודים היוצאים מפלטפורמת אבן/ קיר אבן. בשני המקרים יש צורך בקיבוע של לפחות 45 ס"מ בתוך האבן. שילוב העמודים נעשה בתוך מתאם המקובע בין האבנים בשלב הבנייה. המתאם יכול להיות בגודל מדויק יחסית לעמוד או גדול יותר, במקרה זה, בעת הכנסת העמוד יש למלא את החלל באבנים נוספות ובטון.

רשימת קריאה

קיבצתי במהלך הסמסטר את הטקסטים שהוזכרו. לחלקם צירפתי לינק רלוונטי לפרטים ביבליוגרפיים מלאים. הרשימה מסודרת לפי סדר הזכרתם של המקורות. אני מקווה שזו רשימה מלאה.

(1) בהרצאה על חומה ומגדל:

גנדי והציונות - מכתבים לבובר ואיינשטיין – למשל http://www.gandhiserve.org/information/writings_online/articles/gandhi_jews_palestine.html

גי דיבור – חברת הראווה

J. Derida: the truth in painting

ז'יל דלז, "תשוקה והנאה", תיאוריה וביקורת 22, עורך: יהודה שנהב, תרגום: א. אזולאי, מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד (אביב 2003), עמ' 163-170 – על הריזום.

Paul Virilio : War and cinema: the logistics of perception - הקשר בין טכנולוגיות מלחמה וקולנוע בתחילת המאה ה-20.

אביב בגליל, 1937 (סרט) – חומה ומגדל בתרבות העממית.

Reyner Banham : A Concrete Atlantis: US Industrial Building and European Modern Architecture

ריינר בנהאם – אדריכלות בעידן המכונה הראשון, הוצאת דביר.

Paul Virilio – Bunker Archeology

Peter collins - Concrete: the vision of a new architecture

A. K. Ramanujan: "Is There an Indian Way of Thinking?" in India Through Hindu Categories, edited by McKim Marriot, 1990.

אומברטו אקו – יצירת האומנות הפתוחה

(2)

אמיל זולה – המשיסה – על תכניתו של הברון הוסמן.

אוגוסט בלנקי – הוראות להתקוממות בפאריז.

פרנץ קפקא – "במושבת העונשין" בתוך "רופא כפרי וכתבים אחרים שהתפרסמו בימי חייו של הסופר" - תרגום: אילנה המרמן עם עובד, 2000.

Rem Koolhaas: Typical Plan. In S,M,L,XL.

(3) בשיחה על אדולף לוס / הוראות למי שבונה בהרים:

Kenneth Frampton, "Towards a Critical Regionalism: Six Points for an Architecture of Resistance", in The Anti-Aesthetic. Essays on Postmodern Culture (1983) edited by Hal Foster, Bay Press, Seattle.

Rafi Segal and Eyal Weisman, “The Battle for the Hilltops,” in Anselm Franke, ed. Territories; Berlin, institute for contemporary art, 2003, pp. 119-150.

Umberto Eco - Foucault's Pendulum, 2007.

תהנו.

משמעת במעונות באמדבד

כתבה שהתפרסמה ביום שלישי בעיתון.

מחיצות טבעיות - אנושיות

יחסים שונים בין הטבעי לאנושי ביצירת קירות ומחיצות.

שילובים מגוונים בין קונסטרוקציה למילוי, אשר לעיתים אין ביניהם הבדל.

הקונסטרוקציה לרוב אנושית, עמודי בטון או מקלות עץ וביניהם חוטי טייל או זרדים, אליהם מחובר המילוי.

המילויים, היוצרים את אטימות המחיצה, משתנים, לבני בריק, זרדים קוצניים או ענפים סדורים בשורה, בגדים שנשכחו והתבלו או כורי עכביש.

פושקר, צ'אנדיגר 2011

טכניקת בנייה : חגורת בטון

שיטה אחרת דומה מאוד לשיטת הבנייה בארץ , רק ההבדל הוא זה החומר שמשתמשים בו לבניית מילוי הקיר.

בלוקים או לבנים , שני החומרים משמשים לאותה מטרה

בהדמיה ניתן לראות את תהליך הבנייה :

בשלב ראשון : בונים את הקיר מלבנים עד לגובה סוף הפתחים , בניגוד לקיר בלוקים בארץ

בשלב השני : יוצקים בטון בתוך תבנית מעץ שיושבת על הקירות מסביב למבנה כך הם יוצרים אלמנט שנקרא " חגורה בטון "

האלמנט הזה משמש כרצועת בטון שיודעת להחזיק את הקירות יחד ולייצב את המבנה , גם כן לסגור את הפתחים מהצד העליון

ולאפשר בנייה יציבה לגובהה

בשלב השלישי : בונים עוד לבנים עד הגובה הרצוי של התקרה ולפי השימוש של המבנה

בשלב הרביעי : יוצקים את הגג , מכסה או מגן משמש והגשם