אתייחס לשני הדימויים הראשונים, שמעלים שאלות מעניינות הקשורות גם לתשתית וגם לכלכלה. אני מניח שלמי שנולד כבר בעידן שהחלב מגיע בשקיות הדימויים האלה של הובלת קרח פחות מוכרים. את החאפרים עם בלוני הגאז אנחנו מכירים מהארץ, אבל. הפ מן הסתם מעוררים את אותה תכובה אצל תיירים מאירופה, שם הגאז זורם בצנרות כמו מים אצלנו. ברגע שהריבון לא נותן פיתרון או נותן פיתרון חלקי, יש יותר מקום לתופעות כאלה, שנשארות במסגרת הכלכלה השחורה שמתנהלת במקביל לכלה הרשמית. בארצות כמו הודו, הכלכלה הזאת גדולה לפחות כמו הכלכלה הרשמית (כדאי לבדוק). כשזה מגיע לבניין, השאלות האלה עוד יותר חריפות ומעניין לבדוק אותן.
אתייחס לשני הדימויים הראשונים, שמעלים שאלות מעניינות הקשורות גם לתשתית וגם לכלכלה. אני מניח שלמי שנולד כבר בעידן שהחלב מגיע בשקיות הדימויים האלה של הובלת קרח פחות מוכרים. את החאפרים עם בלוני הגאז אנחנו מכירים מהארץ, אבל. הפ מן הסתם מעוררים את אותה תכובה אצל תיירים מאירופה, שם הגאז זורם בצנרות כמו מים אצלנו. ברגע שהריבון לא נותן פיתרון או נותן פיתרון חלקי, יש יותר מקום לתופעות כאלה, שנשארות במסגרת הכלכלה השחורה שמתנהלת במקביל לכלה הרשמית. בארצות כמו הודו, הכלכלה הזאת גדולה לפחות כמו הכלכלה הרשמית (כדאי לבדוק). כשזה מגיע לבניין, השאלות האלה עוד יותר חריפות ומעניין לבדוק אותן.
ReplyDelete