4/26/2009

הסמוראי העיוור

כחלק מאותה שיח על ספונטאניות, שרון הזכיר את המהלכים קובעי הגורלות של מייק טייסון, אני לא מעריץ גדול של האיש -מוחמד עלי הוא הגדול ביותר לדעתי, אבל הדימוי ששרון נתן הוא בהחלט אחד כזה שאני יכול להתחבר איתו, תמיד הערצתי את היכולת של אומני הלחימה להיכנס ל STATE OF MIND שהוא שונה מזה שאני מכרים בחיי היום יום שלנו, תהליך קבלת ההחלטות במצבי לחץ הוא מדהים בעניי בעיקר בשל העובדה שזהו תהליך שלא נכנע לחוקי ההגיון או למוסכמות שאנו מכרים בדרך כלל, אקטים שהם חסרי כל הגיון אבל ברגע שהם קורים, בדיעבד, זה נראה כמו הדבר היחידי שהיה יכול לקרות, נדמה -לאחר מעשה- שזה הדבר הנכון ביותר לקרות, מכן אני מגיע למסקנה שאנו -אני לפחות- יכול להגיד\לתפוס או להגדיר אקט כספונטאני רק לאחר שהוא נהיה נחלת העבר .