אחד מעקרונות האסתטיקה לפי תורת הזן הינו וואבי-סאבי. וואבי הוא היופי שבפשטות, קווים פשוטים, לא מעובדים, צמצום הבעה, העדר עומס סימבולי, אי שלמויות קטנות. סאבי הוא האיכות של מה שעבר עליו הזמן, זקנה, בלאי, התיישנות, משהו שניכר בו סיפור חיים.
סיפור קצר מתוך כתבי סופר הזן נאצומה סוסקי (מאה 19):
בעל הבית לקח אותי לטיול בגן. שמתי לב שהשבילים שבין העצים היו מכוסים בטחבים. החמאתי לו על כך, ואמרתי שהשבילים עוטים, באופן מופלא, מראה של עתיקות. המארח ענה לי שהוא מתכוון להטיל על הגנן לסלק את כל הטחבים מהגן.*
בתמונה (צולמה ב- Old Fort, Delhi) - עמוד בודד עשוי מלאכת מחשבת מאבן חול אדומה, בחלקו התחתון ניכרים פגעי הזמן. ניגוד בין המחושב, העשוי בקפידה, מעשה ידי אדם והטבעי, שאינו ניתן לחיזוי או שליטה, לא פחות יפה.
*מתוך זן בודהיזם - פילוסופיה ואסתטיקה, יעקב רז, אוניברסיטה משודרת)
No comments:
Post a Comment
Note: Only a member of this blog may post a comment.