צבי אלחייני / אנארכיטקט: על גורדון מאטה-קלארק

Splitting, 1974 / Gordon Matta-Clark

"מאטה-קלארק איתגר לקראת סוף שנות השישים את דיסציפלינות התכנון (האורבני, הבנייני, הדומסטי) באקטים פסבדו-אלימים, מתוכננים בקפידה, של הריסה ובפירוק מרכיבים חומריים ומבניים לקראת קריסה של קומפוזיציות קנוניות. הוא ניסר דרך חזיתות, קירות ורצפות של מבנים ארכיטיפיים גנריים – מבתי פרוורים ועד מבנים תעשייתיים נטושים או משרדים שהתרוקנו מהפרוגרמה המקורית שלהם ועמדו בפני הריסה – והשתמש בהם כאובייקטים לחקירות של יומיומיות, זמניות, עירוניות, פרווריות, רכוש, מיחזור, שאריות חללים, ארכיטקטורה אלטרנטיבית וסדר חברתי.
הזיהוי המקובל של מאטה-קלארק כאמן הריסה שיישם בארכיטקטורה את התיזות האנטרופיות של קודמיו באמנות, והתיוג השטחי שלו כמי שניבא את המחשבה הדקונסטרוקטיביסטית באדריכלות [3] עומדים ברקע המחקרים האחרונים עליו. אלה גם לא מבחינים מספיק בביקורת האוטופיסטית-פרגמטית החריפה של מאטה-קלארק על המודרניזם: אובססיית החיתוך וההתערבות הפיזית שלו בסטרוקטורות קיימות ביקשו לחלץ מתוך הבינוי היעיל של המודרניזם התאגידי – המכניסטי, הוולגרי והמעוות, כדבריו - את ההבטחה האוטופית המקורית של החלל המודרניסטי המורכב."

המאמר התפרסם במדור האדריכלות של מגזין סטודיו, גיליון 154.

למאמר המלא: http://readingmachine.co.il/home/articles/1106407399